כאשר נמצאים כמה משפחות במקום אחד, נחלקו בני אשכנז ובני ספרד, כיצד יברכו על הנרות. מצד אחד יש חובה על כל משפחה להדליק נר. מצד שני כיצד ניתן לברך על הנר והאור כאשר יש כבר אור דולק. ולכן, לדעת בני ספרד אשה אחת מברכת והשאר יוצאות בברכתה ומדליקות, כי מרגע שיש אור בבית, אין לשיטתם טעם לברך. לעומת זאת, לדעת בני אשכנז, מברכים גם על "ריבוי אורה". כי ככל שמתווסף אור בבית יש שלום ושמחה יתרה בבית. שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ח ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א (לה) טו שכל אחד מברך על מנורה שלו, (לו) ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. הגה: אבל אנו (לז) אין נוהגין (לח) כן. אולם, גם לבני ספרד, אם יש חדר מיוחד לאחת המשפחות, עדיף לכתחילה שתברך בחדרה, אף על פי שאינם אוכלים שם. וזאת בתנאי שיהיה מספיק שמן שהנר יישאר דלוק עד שיחזרו לחדרם ויהנו מן האור. (סעיף ט') ילקוט יוסף שבת א סימן רסג, סעיפים ב-ה - החייבים בהדלקה יח. כלה השובתת אצל חמותה, צריכה הכלה להדליק הנרות בברכה בחדר השינה שמייחדים עבורה. והחמות תברך על ההדלקה שבחדר האוכל. וכן הוא הדין לבת נשואה השובתת עם בעלה אצל אמה, ומייחדים להם חדר לשינה, שמדליקה ומברכת בחדר השינה.לג)
top of page
Comments