האם לוי צריך להזדרז בתפילתו כדי להספיק ליטול ידיים לכהנים?
שאלה יפה! בקצרה: מוטב שיתפלל במתינות ובכוונה מאשר שיזדרז בתפילתו כדי להספיק ליטול ידיים לכהנים. אך נראה שלפחות מידי פעם יזדרז לסיים תפילת לחש כדי להספיק.
הסבר מפורט:
יש מחלוקת האם כהן המתפלל שמונה עשרה, ואין שם כהן אחר חוץ ממנו, צריך להפסיק תפילה, כדי שלא תתבטל נשיאת כפיים, ואח"כ לחזור ולהתפלל.
מצד אחד ברכת כהנים זו מצוות עשה מן התורה ואילו תפילה היא רק מדרבנן. מצד שני, אפשר "שהעמידו חכמים דבריהם אפילו במקום עשה". (מ"ב קכח ס"ק ק"ו). כמובן שאם יש כהנים אחרים, לא התירו לכהן להפסיק בתפילתו. אלא שכתב הבן איש חי, שגם אם יש כהנים אחרים, אם הוא יכול להזדרז טיפה, כדי להספיק לעלות ולישא כפיו בזמן עם כולם, מוטב. (שו"ת רב פעלים חלק ג - אורח חיים סימן ד). זאת ועוד, יש אומרים שעדיף לכהן להתחיל שמונה עשרה לפני הציבור, בשביל להספיק לסיים בזמן ולשאת כפיו, כי בברכת כהנים הוא מקיים מצווה מן התורה, שהיא עדיפה מהמעלה של תפילה בציבור. (אבני ישפה פרק י"ז, חלק ב' הערה 6).
אגב, הרב צבי יהודה הכהן קוק, היה מזדרז לסיים תפילת הלחש בשביל להספיק לברך ברכת כהנים (כך שמעתי מהרב שמואל שפירא)
נעבור ללווים: לכתחילה צריך הלוי ליצוק מים על ידי הכהן (שו"ע קכח,ו). כשיש כמה לווים נכון שלוי אחד יטול ידי הכהן, אך המנהג הוא שכמה לויים מחזיקים ידי הכלי ושופכים יחד על ידי הכהן. מכל מקום, אם אין לוי, יכול גם בכור ליטול שגם הוא נחשב קדוש קצת, ואם אין בכור, יטול בעצמו (משנ"ב קכח,סקכ"ב).
בכל מקרה, לענייננו, ברור שאם הלוי מתעכב בתפילתו, אין זה מעכב את מצוות ברכת הכהנים בגלל תפילתו (שהרי או לוי אחר, או בכור, או הכהן בעצמו ייטול ידיו). ולכן נראה שעדיף שיקיים מצוות תפילה בכוונה, שיש בה מעלות רבות, מאשר שיזדרז ליטול את ידי הכהנים.
אפשר גם לומר שזה תלוי במחלוקת האחרונים, האם בשביל לומר "ויכולו" בתפילת ערבית עם הציבור ראוי להזדרז ולסיים תפילתו (סימן רסח,ז). לדעת הביאור הלכה עדיף לקצר תפילת לחש בשביל הידור של אמירת ויכולו בעשרה, ואילו לדעת החזון אי"ש אין לקצר תפילה בשביל "הידור בעלמא".
לכן נראה שאם מהירות המתפללים סבירה (ולא מוגזמת ומאפשרת תפילה בכוונה), נכון שלפחות מידי פעם יזדרז לסיים תפילתו כדי לזכות ליצוק מים על ידי הכהן.
זו הזדמנות להזכיר את דברי השו"ע (או"ח,צח,א-ג) על החובה להתפלל במתינות, בכוונה ובנחת:
"המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל" " יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה." בברכה, חן שריג
Comentários