קידוש עושים על יין. בגמרא נאמר שאם אין להשיג יין להבדלה, ניתן להבדיל על "חמר מדינה". כלומר, המשקה שהוא התחליף ליין באותה מדינה. נחלקו הפוסקים האם ניתן ללמוד מדין ההבדלה גם לקידוש. השולחן ערוך פסק שבקידוש הבוקר, אם אין היין מצוי, ניתן לקדש על שכר. ולכן רק במקום שבו אין להשיג יין יכול לקדש ביום על שכר. ובלבד שהכוס מכילה שיעור מספיק לקידוש (כ-86 מ"ל – כחצי כוס פלסטיק), ולשתות מלא לגמיו (כ-45 מ"ל). (שלחן ערוך רע"ב,ט). אולם יש שהקלו במקום שהיין ביוקר, לקדש על שכר, ולכן לדבריהם נהגו לקדש על שכר ביום (ט"ז, סק"ו). ויש שכתבו שאם חביב לו השכר יותר מיין, יכול לקדש עליו לכתחילה. (חיי אדם כלל ו'). (וכך כתב משנ"ב סימן רע"ב, ס"ק כ"ט,ל). אולם לדעת הרבה פוסקים ובתוכם הרב עובדיה, אסור לקדש או להבדיל על שכר אם יש אפשרות להשיג יין, ויש להזהיר הציבור על כך. וכך כתב הרב עובדיה "ולכן לא יפה עושים אותם הנוהגים לקדש קידושא רבה על הבירה או השכר אף על פי שיש יין בעיר, מחמת שהיין ביוקר, או משום דחביבא להו שיכרא, שאין לקדש על בירה או שכר אלא אם כן אין בעיר יין" (יביע אומר חלק ג' סימן יט אות ח).
top of page
bottom of page
Comments