top of page

הנחיות לקראת ראש השנה ויום טוב – חן שריג


קיצור ההלכות העיקריות לראש השנה ויום טוב.

(מבוסס בעיקר על הספר "הליכות מועד")

ראש השנה

א. זמן הדלקת הנר ביום ראשון של ראש השנה צריך לכתחילה להיות לפני השקיעה כמו בכל שבת, אמנם אפשר להדליק גם אחרי צאת הכוכבים. כשראש השנה חל בשבת יש לזכור להדליק קודם כניסת שבת.

בהדלקה ביום השני, צריך להקפיד להדליק לאחר צאת הכוכבים של היום הראשון, כדי שלא יהיה חשש של הכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני.

ב. מטבילים את החלה בדבש ויש מבני ספרד שנוהגים להטביל בסוכר.

ג. בלילה הראשון עושים קידוש על היין, ומברכים שהחיינו על הקידוש. נוטלים ידיים, מברכים על הלחם ואחר כך מתחילים את סדר הסימנים. (קודם אומרים את ה"יהי רצון" ואחר כך מברכים על הפרי).

ד. בלילה השני, יש ספק האם צריך לברך שהחיינו בקידוש. (יש ספק האם ראש השנה הוא קדושה אחת או שתיים). ולכן רצוי להביא פרי חדש חדש (כגון גויאבה, אפרסמון) ולכוון בברכת שהחיינו שבקידוש על הפרי החדש. אחרי הקידוש צריך לאכול חתיכה קטנה מהפרי ולברך עליו, בורא פרי העץ. בברכה יש לכוון לפטור את כל הפירות שיאכל בסעודה (כגון תפוח, רימונים תמרים). ואח"כ נוטלים ידיים והמוציא.

ה. אסור להכין מיום טוב ראשון של ר"ה ליום טוב שני.

ולכן

  • אסור לאפות או לבשל מהיום הראשון לשני. (אם מבשלים כמות גדולה לצורך היום הראשון וגם שישאר לשני מותר). וכן אסור להכין סלטים, לחמם מאכלים על הפלטה, לערוך את השלחן ביום הראשון לצורך היום השני.

  • מותר להתקלח בסמוך ליום השני, כי יש הנאה מהמקלחת גם ביום הראשון.

  • מותר לפנות את השלחן ולטאטא את הבית אחרי הסעודה ביום הראשון, כי זו נחשבת טרחה לעצם היום עצמו.

  • גם כאשר חל ר"ה בשבת, אין לערוך את השלחן בשבת לכבוד יום טוב, אין לחמם מאכלים צאת שבת. לאחר צאת שבת אפשר לומר "המבדיל בין קודש לקודש" ואז לערוך את השלחן וכו'.

  • ניתן להוציא החוצה מאכלים מהמקפיא ביום א' לצורך יום ב', אך יעשה זאת בעוד היום גדול ולא סמוך לחשיכה


כאשר חל ראש השנה בשבת יש לזכור:

  • לא תוקעים בשופר

  • האשכנזים לא אומרים "אבינו מלכנו" (לא מתפללים על צרכי חול בשבת) (רמ"א תקפ"ד,א)

  • יש לזכור להשאיר נר בכניסת שבת (בשביל להעביר אש למחרת בחג ובשביל להדליק את נרות החג בליל ב')

  • בני אשכנז נוהגים לדחות את התשליך ליום השני (רמ"א תקפג,ב, מ"ב ח)

  • סעודה שלישית: לכתחילה צריך לאכול עד שעה תשיעית (בערך 16:00 אחר הצהריים) (רמ"א סימן תקכט,א). כדי שישאר תאבון לסעודת יום טוב בלילה. אם זה לא הסתייע ניתן לאכול גם אחר כך, אך להקפיד לאכול מעט כדי שיוכלו בלילה לאכול סעודת יום טוב בתיאבון

  • הקידוש בליל ב' הוא "יקנה"ז" – יין, קידוש (של ראש השנה), נר (בורא מאורי האש), המבדיל, זמן (שהחיינו). במוצאי יום טוב שני רב המבדיל ויין.


נחתום בדברי הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה



דברים שכדאי לזכור ביום טוב

א. מותר לבשל ולאפות ביום טוב מאכלים שהטעם שלהם טעים יותר כשהם טריים, כגון לחם, פיצה, שניצל ועוד. כי התירו לעשות מלאכות בחג לצורך אכילת אותו היום. אך מאכלים שאין הבדל בטעם (כגון עוגה), יש לאפות לפני החג, ואם שכחו, ניתן להכין בחג בשינוי.

ב. בשבת אסור לטחון. אך ביום טוב מותר לטחון דבר שטעים יותר לאכול אותם כשהם טריים. ולכן מותר לחתוך סלט ירקות עם המכשיר שקוצץ דק דק, כי סלט טרי טעים יותר. אך אסור לגרד במגרדת ביום טוב גזר או גבינה צהובה, כי אין הבדל בטעם בין אתמול להיום (ואם שכחו, יכינו בשבת בשינוי).

ג. בשבת אסור לסחוט פירות. ביום טוב נחלקו הפוסקים האם מותר לסחוט מיץ, שטעים יותר לאכלו טרי (כמו מיץ תפוזים טרי). להלכה, לדעת רוב הפוסקים, יש להחמיר.


רחיצה ביום טוב:

בשבת אסור לרחוץ את כל הגוף במים חמים, גם אם המים חוממו מבעוד יום (גזירת חכמים, שמא אנשים ירתיחו מים בשבת בשביל להתקלח). אך ביום טוב, בני ספרד, רשאים להתקלח במים חמים. בני אשכנז יכולים להתקלח במים פושרים (הכוונה לחום שמאפשר להתקלח, אך בלי הנעימות של החמימות). כמו בשבת צריך לשים לב שלא לסחוט את השיער, (רק להניח מגבת).

בשבת אסור להשתמש בדוד חשמלי, אלא רק במים החמים שבדוד השמש. אך ביום טוב ניתן להשתמש בדוד חשמלי על ידי שעון שבת (בגרמא).


הדלקת אש:

אסור להדליק אש, אך מותר להעביר אש מנר דולק.


שימוש בכיריים של גז:

מותר להגביר את להבת הגז, כי זה נחשב הגברת האש הקיימת, לצורך הכנת מאכלים ביום טוב.

הבעיה היא איך לכבות את הלהבה. (כי אין בזה צורך יום טוב) יש ג' אפשרויות.

  1. לא לכבות

  2. למלא קומקום מים עד שהמים יגלשו. ואחר כך צריך להשתמש במים (כגון לשתיית קפה). זה בד"כ לא עובד.

  3. להשתמש בחגז (זה סוג של שעון שבת המנתק את זרימת הגז). עדיף לכוון את החגז קודם הדלקת הגז, אך מותר גם לכוון גם אחר שהדליק את הגז. והכיבוי נחשב כגרמא.


הדלקת הגז:

כיריים שיש בהם ניצוץ שמדליק את הגז, צריך לנתק אותם קודם מהחשמל ואז להדליק את הגז באמצעות גפרור. יש לציין, שבכיריים שיש בהם התקן טרמו קפל, יש בעיה להשתמש בהן בחג.


כיריים חשמליות, תנור חשמלי:

בשבת אסור להשתמש בהם (גם לא על ידי שעון שבת, וגם לא לחימום בלבד). אולם ביום טוב מותר להשתמש בכיריים חשמליות ובתנור, לבישול או לחימום, על ידי שעון שבת. (אפשר גם להגביהה את הטמפ' ובלבד שלא גורם להדלקת סליל חימום, או להדלקת נורת ביקורת)


שעון שבת:

בשבת מותר להאריך מצב קיים (אם המזגן דולק, מותר להאריך את הזמן שדולק, אם כבוי מותר להאריך את הזמן שיהיה כבוי). אך ביום טוב מותר גם לכוון שהשעון שבת ידלק מוקדם יותר. (אם רוצים להקדים את הדלקת המזגן, אפשר לכוון את השעון שידליק קודם לכן)



חן שריג

דרך צלחה לרבנות, לימודי רבנות דרך האינטרנט

073-7599962

לקבוצת הווטסאפ


8 צפיות0 תגובות

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page