קרוז בימים נוראים

קרוז בימים נוראים בספינות שכל הצוות גויים:

האם מותר ליהודי להיות על ספינה ששטה כמעט חודש ובין היתר בשבתות בראש השנה ויום הכיפורים, כמובן

שכל העושים במלאכה אינם יהודים,הספינה מתחילה את המסע ביום חול

תשובה:

שלום וברכה.

תשובתנו דנה רק במקרה בו צוות הספינה אינם יהודים ורוב הנוסעים הם אינם יהודים.

הגמרא (תלמוד בבלי מסכת שבת דף יט,ב) קובעת: מותר לעלות על ספינה שתפליג בשבת, בתנאי שהעלייה על הספינה תהיה עד שלשה ימים קודם השבת (עד יום ג' בערב). לצורך מצווה מותר לעלות על הספינה אפילו בערב שבת.

הפוסקים נתנו מספר הסברים להלכה זו;

א)בעבר יורדי הימים היו בחזקת סכנה, והיו עתידים בוודאות לחלל את השבת משום פקוח נפש. המפליג בימים א-ג אינו נראה כמתכנן להפליג בשבת ולחללה, אך המפליג בימים הסמוכים לשבת הבאה, נראה כמי שמתנה בלבו שיחלל את השבת הקרובה.

ב) האיסור קשור למצוות עונג שבת. כלומר, יורדי הים חשים בימים הראשונים להפלגתם מיחושים, בבחינת "נפשם ברעה תתמוגג". לאחר שלשה ימי הפלגה מתרגלים להפלגה, וממילא לא תתבטל מצוות עונג שבת. (הרי"ף, הרמב"ם והשלחן ערוך או"ח רמ"ח, א-ג)

ג) לאחר ג' ימים יש וודאות שהמרחק בין הספינה לקרקעית הים יהיה גבוה מ80 ס"מ שהם עשרה טפחים. בהלכות תחום שבת נאמר, כי בגובה כזה, אין הגבלה בטווח הפלגת ספינה בשבת.

על פי טעמים אלו, ניתן לדון על הפלגה בשייט תענוגות (cruise ship)

א) ההפלגה באניות אלו איננה כרוכה בסכנת נפשות, ממילא בטל החשש של חילול שבת מתוכנן לשם פיקוח נפש.

ב) רוב הנוסעים בהפלגות זמננו אינם חשים כמעט בנענועי הספינה, ולא מתקיים בהם מה שנאמר "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג"(תהלים קז), ולכן אין חשש מביטול מצוות עונג שבת. כך כתב הרמב"ם בתשובה (ס' שח) שבנהרות שבהם אין הספינה מתנועעת - מותר לעלות על הספינה אפילו בערב שבת. וכך כתב גם המאירי (שבת יט,א) שספנים הרגילים בהפלגה ולא מרגישים צער מותרים להפליג בשלושת הימים הסמוכים לשבת.

ג) אניות זמננו המפליגות בלב ים נמצאות תמיד למעלה מעשרה טפחים מקרקעית הים, וממילא בטל החשש של תחום שבת.

עם זאת, מכיוון שהדברים אינם מוחלטים בכל שיט, הורו הפוסקים למעשה, שמותר לעלות על הפלגה שתימשך בשבת רק בימים א,ב,ג (ילק"י שבת א' הערות בעמ' נב, שכך השיב לו אביו)

בעיה נוספת בהפלגה של "תחומין", נוגעת לירידה מהספינה בשבת. ההלכה קובעת כי מותר ללכת בשבת מחוץ ליישוב בו נמצא האדם בכניסת שבת - כק"מ אחד לכל כיוון. כיון שהמפליג בשבת נמצא כל העת למעלה מעשרה טפחים (80 ס"מ) מקרקעית הים, הוא אינו "שובת" בשום מקום. לכן, מרגע שהגיע בשבת לנמל – יש פוסקים להישאר בספינה בכל השבת. אמנם, הרמב"ן - שדבריו הועתקו בספרים רבים – כותב "...שאותם הנוהגים שלא לירד מן הספינה בשבת עד שמורידים אותם הספנים בעל כרחם, ולא זזים ממקומם חוץ מד' אמות, מנהג טעות הוא" . על פי דבריו נהגו רבים שהיו מגיעים לנמל בשבת, לרדת מהספינה ולטייל בעיר.

את החפצים האישיים אין להעבירם מן הספינה אל הנמל, משום איסור הוצאה מרשות לרשות, אך ניתן להבטיח לגוי תשלום אחר השבת עבור העברת המטען בשבת (חזון עובדיה ח"ד עמ' קיח)

ישנן בעיות הלכתיות נוספות שיש להתייחס אליהן בשיט מעין זה כגון בעיות כשרות, הנאה מלאכת גוי בשבת עבור יהודי.

לסיכום, מותר להיכנס לספינה בימים א-ג גם אם ההפלגה תימשך בשבת. אם הספינה הגיעה בשבת לנמל מותר לרדת וללכת בעיר כולה. את החפצים אין להוציא אלא באמצעות גוי.