ראשית, זו שאלה מצוינת. אני מכיר ילדים שקשה להם מאד עם הכיפה ואני מכיר גם מבוגרים שמעדיפים ללכת בלי כיפה. בגמרא כתוב "אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה" ומסופר על רב הונא שלא הלך ד' אמות בגילוי הראש בכדי לזכור: "שכינה למעלה מראשי" (קידושין לא,א). וכך נפסק בשלחן ערוך (או"ח ב,ו) "ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש". במסכת סופרים (יד,יב) כתוב שאסור לברך ולהזכיר את שם ה' ולהתפלל בלי כיפה, וכך פסק השולחן ערוך (צא,ג) "יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש". במאה ה 16 הפכה הכיפה הרבה יותר חשובה. חלק מהפוסקים כתבו שהיא מייצגת את הזהות היהודית. וכך כתב הט"ז שם ".... ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר דהיינו ... ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו". מעניין שהיו חכמים שזלזלו ביהודים שהקפידו על המראה החיצוני כמו חבישת כיפה ולבוש יהודי, אך במקביל לא הקפידו בכלל על המצוות והתנהגות ראויה: "ועכשיו הוא להיפך בקומה זקופה אינם נזהרים ואדרבה הגאים והעשירים הולכים נטויי גרון ובגילוי הראש נזהרים... ועכשיו אני אגלה את קלון האשכנזים בודאי מי ששותה יין נסך במלון של גוים ואוכל דגים מבושלים בכלים שלהם והמחמיר הוא שמאמין לפונדקית שלא בשלו בה אין חוששין עליו ואין בודקין אחריו ונוהגין בו כבוד" (רש"ל סימן עב). ולכן צריך לשים כיפה גם כדי להזכיר לנו ששכינה מעלינו, כי אסור לברך ולהתפלל בלעדיה וכי היא הפכה לחלק מהזהות שלנו.
top of page
bottom of page